התמודדות עם כאב - חומר למחשבה ​

התמודדות עם כאב חומר למחשבה

הגוף הוא מערכת דינמית המרושתת במערכת עצבים היקפית המשדרים אותות למערכת העצבים המרכזית – המוח. כאב מוגדר כגירוי יתר של קולטני הכאב בגוף. כאשר הקולטנים מקבלים תמריץ יתר או תמריץ דלקתי או חוסר חמצן הם מעבירים שדר לסיבים העצביים. 

למעשה כאב הוא בעצם התראה של הגוף על פציעה או פגיעה מסויימת בגוף.

ישנם  סוגים של סיבי עצב, שקובעים מה יהיה סוג הכאב, עמום או חד.

סיבים מסוג C  הם דקים יותר ואחראים על כאב עמום. הם גם האחראים בד"כ על דלקות כרוניות \ כאב כרוני.

סיבים מסוג  A דלתא, הם סיבים עבים יותר שמסביבם יש מערכת שומנית, שגורמת להם להיות מהירים יותר ולכן התחושה תהיה מהירה וחדה \ כאב אקוטי.

כאבים רגשיים \ פסיכולוגיים או פסיכוסומטיים  מפעילים את הגרעינים הרגשיים של הסיבים מסוג C

המוח אינו יודע לאבחן האם הגירוי מגיע מכאב פיזי  או מהרגשות.

כאב מוקל בדר"כ באופן הבא:

1.לאחר שהפגיעה \פציעה מחלימה

2 שנותנים לגוף את התנאים להחלמה .

3.שנותנים לגוף אופייטים להכהות הכאב .

יש משפט מצחיק באנגלית שאומר : NO Brain NO Pain  😊

כלומר : "הכל בראש"

כאבים יכולים לנבוע מסיבות שונות, מחלות, עודף או חוסר בפעילות, עומס על מערכת העצבים המרכזית, פציעות, פגיעות רגשיות, גורמים פסיכולוגים  וכו'...

לכאבים יכולים להתלוות סימפטומים של : אי נוחות, תחושה לא נעימה, נוקשות, התכווצויות, נפיחויות, חולשה, הגבלת תנועה, ירידה בתפקוד, עייפות, הפרעות שינה כל אלה ועוד המובילים לירידה באיכות החיים.

כאב הוא עניין סובייקטיבי ואינו ניתן למדידה, מה שיכאב מאוד לאחר , לשני יכאב פחות יכולתו האנרגטית של האדם ,סף כאב גבוה או נמוך ,עיבוד הכאב ועד כמה אדם מעיד על עצמו כרגיש, הם פרמטרים משמעותיים בחווית עוצמת הכאב.

למה כואב לי ? איך כואב לי? ומה כואב לי? 

ההתנייה החשיבתית הראשונית אצל כולנו היא שכאב מעיד על "נזק\בעיה" וישנם כאלו שילבו ויעוררו עוד את הכאב מבחינה רגשית ויפסיקו לתפקד, לעומת כאלה "שידכאו" את הכאב וימשיכו להיות פעילים למרות הכאב.

שנים רבות אני באה במגע עם כאב של אנשים מכאן ומכאן – כאלה שתפיסת הכאב שלהם מנהלת אותם וכאלה שמנהלים את הכאב שלהם .

מה שבעיקר משמעותי ומשותף לכולנו היא שמשמעות הכאב מפחידה אותנו ולא הכאב עצמו.

הכאב הוא החבר הטוב שלנו הוא אינו "נזק" הוא נורה מהבהבת המבקשת התייחסות!

הפגיעות האנושית היא משאב מניע ומשאב מרפא. הכאב הוא חלק ממציאות החיים ואין כמעט אדם שלא חווה מימיו כאב כזה או אחר.

כאב מבקש תשומת לב ,מייצר המתנה למנוחה ,להתבוננות, להרחבת תובנה, להבנה, לשינוי.

אי אפשר לשנות דבר אלא אם כן מקבלים את הדבר שרוצים לשנות. לרוב אנחנו מתייחסים באנטיגוניזם לבעיית הכאב שלנו. אנחנו לא אוהבים אותו. מחפשים את הדרך להיפתר ממנו, במקום לחבק אותו ולהקשיב פנימה למסר שהוא מביא איתו.

קרל יונג טען "שבתוך כל כאוס וחוסר סדר יש סדר גולמי וצריך לחפש אותו ולמצוא אותו".

פמה צ'ודרון טען "שכאב הוא בדומה לאי נוחות וחוסר נוחות הקיימים שהדברים מתפרקים ואז אנחנו מיד מייחסים לתחושת ההתפרקות כמו הכאב – רגשות של אכזבה, רוגז, כעס, פחד, רחמים עצמיים...אבל למעשה הכאב ורגשות הללו הם מורי דרך לשינוי המלמדים אותנו להרים ראש, להזדקף, הם נושאי בשורה שמראים לנו בבהירות מבעיתה היכן בדיוק אנו תקועים ומכוונים אותנו להגדיל את היכולת להשתמש בפגיעות כמנוף לצמיחה ולריפוי".

הגוף בנוי על מנגנונים של שינויים וניגודים -  הרס ובניייה- פציעה וריפוי. מחלה והחלמה.

אף כי לעיתים השינוי הוא למות ולעבור לעולם הבא וזה גם שלב. 

כאשר אנחנו מדברים על שינויים בתפיסה המחשבתית על הכאב ותופסים אותו כמורה דרך בצמיחה שלנו, נוכל להיות מחוברים היטב לניגודיות המפרה הרמוניה בתוכנו המביאה לריפוי- מצד אחד הפחד ומצד שני האתגר להתעלות , לקדם פעילות של מסוגלות, השתתפות פעילה של הגוף היא חלק משמעותי בתהליך הריפוי. תנועתיות היא המפתח!

הקפידו על שיפור זרימת הדם, חיזוק השרירים, סילוק פסולת ורעלים מהגוף בין אם מדובר ברעלים פיזיים או "רעלים רגשיים", היכולת לתמרן לאיזון בין מנוחה ופעילות הם יעד חשוב בהתמרה מכאב, לעיתים נדרשת הפוגה ובדר"כ חשוב לחזור לפעילות בהדרגתיות ואף להגדיל נפח פעילות באופן מושכל. דוגמא טובה לכך היא מחקר אחרון שנעשה בארה"ב שגילה שמטופלים הסובלים מדלקת מפרקים כרונית המתאמנים בחדר כושר עם משקולות במשקלים קטנים בשיפור מסת השריר חווים שיפור בכאבים .

עוד יכולה לשתף אתכם בכתבה מעניינת שקראתי על רופא שגר בפאתי ירושלים באחד המושבים, הנ"ל עבד בגינתו ובעת ניקוש העשבים הכיש אותו נחש צפע, כמובן שהוא הובהל לבית החולים וקיבל נסיוב נוגד וחייו ניצלו. אבל הנקודה המעניינת  שהסיבוך האפשרי בהכשה מנחש צפע הוא נמק, הכאבים כל כך חזקים שהם מונעים תנועתיות ביד או בחלק המוכש והדרך לנמק מתהווה בחוסר סירקולציה. חדור מוטיבציה הרופא הנ"ל קשר את ידו השניה המתפקדת ואילץ את ידו המוכשת להיות פעילה חרף הכאבים הנוראיים שנילוו לאחר ההכשה! עצם פעילות זו איתגרה את ידו המוכשת לתנועה ובהיותה בתנועה הוא מנע נמק ובכך הציל את ידו וחזר לתפקוד לאחר זמן מה.

גם בקליניקה אני עדה להתמודדות כזו או אחרת של מטופלים בהתאם למרכיבי האישיות שלהם. ויכולה להעיד כי מטופלים עם מרכיבי אישיות בעלי נכונות נחרצת לחזור לפעילות, אומץ והתעלות מצליחים מהר וטוב יותר להשתחרר מכאביהם .

רקמה שנחשפת לעומס ונפגעת היא בדר"כ עושה אפדציה ומתחזקת, או שהגוף מפצה באזור אחר. כך או אחרת מגמת ההתחזקות מתהווה, ורק צריך להבין ולראות אותה כי לעיתים היא חבויה.

המחוייבות שלנו להיות אקטיבים חרף הכאב , לנהל עצמנו ממקור של חשיבה חיובית, לתת תמיכה טיפולית ממקורות טבעיים ולהפחית באופייטים בהתמודדות עם הכאב , כל אלה יכולים להחזיר לנו את תחושת השליטה. ההבנה שאנו מגדירים כאב כחלקים חשוך בתוכנו מתפוגגת נוכח הידיעה שהכאבים כאן כדי להתחבר לאור, "כאב שיוצא לאור" מבקש ריפוי.

מפגש עם הכאב, מחייב בירור, מחולל שינוי . התבוננות פנימה ופרישה אל הלבד שלנו בכאב שלנו מאוד חשוב בתהליכי העצמה שלנו. עונת הסתיו היתה מאז ומתמיד העונה שבה מומלץ מנטאלית ורגשית "להכנס פנימה אל עצמנו" להפריד בין עיקר וטפל, לעשות חשבון נפש, לשחרר ביקורתיות ושיפוטיות, להתחבר לסליחה ואהבה של מי שאנחנו.

*(ממליצה להכנס לאתר הבית של  "לעיגול הכחול – המירב לעצמנו" ולקרוא שם את ההמלצות לעונת הסתיו , לאחר קריאה שם תועלו להבין יותר ולהתחבר למשמעות של היכולת לעשות שינוי וכמה התזמון בעונה זו יכול להיות מועיל ותומך עבורכם בתהליך של כל שינוי העומד לפניכם).

קוהרנטיות היא תכונה של גלים , לכן כמו הגלים שתמיד מתגלגלים אל חוף, יש להיות מתמיד עקבי ורציף בתהליכי החלמה ושיפור מכאב. היו כמו הגלים באחריותכם על בריאותכם, התמידו ! היכולת להכיל את הניגודים בתוכנו  מובילה לאחדות והשלמה עם העצמי שלנו .זכרו : אי אפשר לשנות דבר אלא אם כן מקבלים את הדבר שרוצים לשנות.

קבלה עצמית והכלה של הכאב – מובילה לאחדות והשלמה פנימית והיא ההתחלה ממנה ניתן לזרום לתהליך התמרה.

אם קשה לכם ההתמדה... לדיקור הסיני יש מענה טיפולי תומך בחיזוק היכולת המנטאלית להתמיד!

במשחק החיים הכאב הוא נקודת מפנה מאירה.

תחבקו אותו הוא פה לשפר. תקשיבו לו. יש לו מסר מרפא. גם אם "הדברים מורכבים"

תחקרו ותבינו בזכות הכאב : מה אתם רוצים ? למה אתם זקוקים? למה אתם מסוגלים? ובמה אתם בוחרים?

בברכת ריפוי והחלמה

מירב יעיש Dip. Ac. 

​